<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ד ח"ב</h1>
<h2>דף ז:</h2>
שטר בלא זמן כשר מציעא כך דקדקו הפסקנים בהלכה דשנים אדוקי' בשטר ומ"מ לא גבי ממשעבדי דטעין לוקח אחר שקניתי נכתב זולתי אם קנה אחר שראו עדים השטר כתוב וחתום. שטר שכתוב בו כך וכך שני' ולא כתב לבריאת עולם כשר וכן נמי אם כתבו הפרט הקטן מן השני' כגון תשעים ולא כתבו בו פרט הגדול כגון חמשת אלפים כשר כך דקדקו התוס' בפ' קמא דע"ז בהלכת' אי טעי תנא. תרי שריר וקיים כגון שהוצרכו פעם אחרת לקיים מחקי' ותליות כשר ובגט פסול וכתב הרשב"א שאם כתב בשטה אחרונה תרי שריר וקיים פסול דשמא הרחיקו העדים חתימתן שטה אחת ובאותה שטה קיים מה שזייף למעלה אבל אם החזיר מעניינו של שטר בשטה אף על פי שכתוב ב' או ג' שריר וקיים בשטות שלמעלה ממנה אין כאן חשש דלא יכול לזייף אם לא הרחיקו העדים חתימתן מגוף השטר ב' שטין מאחר שלא הרשו.
<h2>דף טו:</h2>
אחריו' טעות סופר הוא וגובה מנכסים משועבדים אפילו לא כתבו בהלואה פי' שיגבה ממשעבדי מיום נטילת הקנין אפילו אין בו אחריות וכן כתב ה"ר יונה בין בשטרי מקח וממכר כד יהב זוזי דלא שדי איניש זוזי בכדי ואם לא נתן מעות אינו טעות סופר גטין מציעא. לשון מכירת בתים אף על גב דכתיב ועמקא ורומא צריך למכתב מתהומא דארעא עד רום רקיעא למקני בור ודות ומחילות וכל שכן גג ויש שכתבו דמהני עמקא ורומא בלבד והרמב"ם ז"ל כתב דלא מהני בתרא.
